תפריט
הַנְּשָׁמָה מִמְּקוֹרָהּ הִיא מַשְׁפַּעַת שִׁפְעַת חַיֵּי רוּחַ, שִׁפְעַת חַיִּים, שֶׁהֵם יוֹתֵר עֶלְיוֹנִים וְיוֹתֵר אֲצִילִיִּים מִכָּל תְּכוּנָה שֶׁל מַחְשָׁבָה מְצֻיֶּרֶת…
וְהַתְּפִלִּין, הַפּוֹעֲלִים בִּקְדֻשָּׁתָן הָעֶלְיוֹנָה, לְהָאִיר אֶת אוֹר הַנְּשָׁמָה, מִשָּׁרְשָׁהּ הַמְּקֹרֵי הָאֱלֹהִי, עַל כָּל הַכֹּחוֹת הַמְּקוֹרִיִּים שֶׁל הַחוּשִׁים וְכָל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, הֵם פּוֹתְחִים פִּתְחֵי קוֹדֶשׁ לְשֶׁפַע קוֹדֶשׁ, שֶׁמִּיְּסוֹד הַשֶּׁפַע הַזֶּה הוֹלְכוֹת וּמִצְטַיְּרוֹת בְּכָל עֵת וָעֶדֶן מַחְשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת.”
מצוות התפילין היא אחת המצוות החשובות ביהדות עד כדי כך שהושוותה כנגד כל התורה כולה.
המדרש מספר ששאלו ישראל את הקב”ה על הפסוק “והגית בו יומם ולילה”, ‘הרי לא ניתן באמת ללמוד יומם ולילה?!’ ענה להם הקב”ה ‘אם תניחו תפילין אני אחשיב זאת כאילו הגיתם בתורה יומם ולילה’ (מסכת תפילין א’, כ’). מטרת התפילין והתורה דומות, שתיהן נועדו לחבר אותנו לה’, רק שבתפילין זה לא דורש לימוד אלא עצם ההנחה שלהם פועל עלינו (הנצי”ב, עמק דבר שמות יג,ט).
לתפילין סגולות רבות, בין היתר לאריכות ימים, לכניסה לעולם הבא ואף למחילת עוונות (גמ’ מנחות; טור ל”ז). חז”ל אומרים שהתפילין יכולה להיות שובר שוויון, במידה ונגיע לעולם הבא עם איזון של חצי מצוות וחצי עבירות. אם בין המצוות שעשינו, זכינו לקיים מצוות תפילין – היא תכריע את הכף לטובה (שו”ת הגאונים, שערי תשובה).
ה’זוהר’ הקדוש התייחס לתפילין כמו כתר עם חותם המלך. “בכל יום יוצא קול לכל צדדי המרכבה, אופנים, שרפים ומלאכים הממונים על התפילות ואומרים: תנו יקר לדיוקנא דמלכא” – תנו כבוד למי שנושא את כתר עם דיוקן המלך – התפילין (תיקוני זוהר תיקון מ”ז).
ישנם שלוש מצוות המהוות אות לקשר בינינו ובין הקב”ה, התפילין, שמירת שבת וברית מילה.
התפילין הן כמו מזכרת ליד הלב ובין העיניים ליסודות האמונה היהודית (שמוזכרות בארבעת הפרשיות שבתפילין) – קבלת מלכות ה’, יציאת מצרים, וההשגחה של ה’ על בריותיו. הן מזכירות לגוף החומרי והייצרי שלנו את צלם האלוקים שבתוכו, את הנשמה הטהורה. התפילין של יד משפיעות על הפעולות שיתרוממו, והתפילין של ראש על המחשבות (ספר החינוך, תכא-תכב). הן סגולה לענווה ויראת שמים, ומסייעות לריכוז המחשבות לשמים, והתמודדות עם צחוק, ומחשבות רעות (רמב’ם, הלכות תפילין). והגמ’ מבטיחה “כל שיש לו תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מובטח לו שלא יחטא” (מנחות מג).
בנוסף התפילין משמשות גם כתזכורת על הניסים שעשה לנו ה’ בעבר, וע”י זכירת הניסים נוכל להגיע לאמונה בהשגחת ה’ גם בהווה. לכן התפילין על הראש משום ששם מקום הזכרון. (רמב”ן).
אבל התפילין הן יותר מסתם אות על מצחנו, אלא הן משמשות כאמצעי לחבר את התודעה שלנו לאלוקים. סוג של צינור רוחני. לכן צריך להניח את התפילין על הראש (מקום המחשבה והזכרון) ועל היד כנגד הלב (מקור הכוחות) (כוזרי).
הן כמו חפץ שמטהר, כמו מקווה טהרה שמטרתו לאפשר לנו דבקות עם ה’. בכך שאנו מניחים אותן כנגד המרכזים הכי חיוניים שלנו – המח והלב, אנו מזרימים להם אנרגיית חיים. הן מרוממות את הגוף שלנו להיות יותר רוחני מטבעו החומרי ע”י החיבור הקרוב לתורה (מהר’ל נצח ישראל, ז’ מז’-מח; חידושי אגדות ר”ה יז.)
כשאדם מניח את התפילין, הוא מתחבר לשלמות האלוקית, שלמות של הבריאה, עם האבות, עם כנסת ישראל, עם ה’, עם צלם אלוקים שבאדם, שהכל נהיה אחד (הזוהר, פירוש הסולם).
הקשר בין עם ישראל לריבונו של עולם משול בשיר השירים כמו חתן וכלה. כך גם קשר התפילין מסמלות את הקשר הנצחי הזה בין ישראל לאביהם שבשמים. לכן אנו כורכים שבע כריכות על היד שמזכירות לנו את שבע ברכות הנישואין, המהוות את הקשר בין החתן והכלה. וכורכים את הרצועה על האצבע האמצעית להזכיר את הטבעת שהחתן עונד לכלתו.
שתי הפרשיות הראשונות בתפילין עוסקות בארץ ישראל. הראשונה – ‘קדש לי’ ו-‘והיה כי יביאך’ מדברות על הכניסה לארץ המובטחת, וזכרון יציאת מצרים. החיבור הזה מלמד אותנו עד כמה מצוות התפילין כמו חלק גדול מהמצוות היא מצווה לאומית ולא רק דתית. “זכר ליציאת מצרים”. כך גם ברית המילה מקושרת בתורה לארץ ישראל, ואפילו יש לכך משמעויות מעשיות. בחו”ל לא מברכים שהחיינו בגלל צער התינוק, אבל בארץ ישראל כן. כי החיבור לארץ נותנת כדאיות לצער הזה. הוא משתלם (הרב אורי שרקי).
חז”ל מסבירים את הקשר בזה שהתפילין הן סגולה שבזכותה נכנס לארץ ישראל (קידושין לז:) אבל זכינו ואנחנו כבר פה בארץ ישראל וצריך להבין את החיבור המופלא הזה של להניח תפילין בארץ ישראל. מצווה כפולה שגדולה מסך חלקיה.
הרב קוק הסביר שלא כשאר המצוות, התפילין מכניסות את הקדושה ישירות לגוף ולא רק לנפש. בדיוק כמו ארץ ישראל, שגם היא משפיעה פיזית על הגוף שלנו. “ארץ זבת חלב ודבש”. התפילין ואפילו הקלף עצמו עשוי מעור של בהמה לחבר בין הצדדים הבהמיים שלנו – לקדושה (חבש פאר).
בנוסף יש חיבור נוסף בין התפילין לארץ ישראל, בהיבט של גילוי הנשמה, ושחרור מעול הגוף. בארץ ישראל הנשמה יכולה להתגלות ולהשתחרר וכך גם התפילין מבטאות את החירות הזו. אנחנו קושרים את התפילין כאות לקשר המוחלט שלנו לקב”ה, אותו קשר שמשחרר אותנו מכל עול אחר בעולם.
התועלת הרוחנית שהתפילין מביאה לנו היא בחיבור של הערכים הרוחניים הגבוהים הללו אל דווקא אל הגשמיות של הגוף (ולא רק אל הנפש). התפילין לא מבטלות את הגשמיות בגוף שלנו אלא הן מרוממות אותה ומנתבות ואתה למקום חיובי כך שנוכל להשתמש בגשמיות הזו כדי לעבוד את ה’. (הראי”ה קוק, חבש פאר)
זה מסומל במצוות תפילין בבחירה בעור של בהמה דווקא, הסמל המובהק ביותר של עולם החומר בצורה הירודה ביותר וההתרוממות שלו מהמקום הזה של המציאות החומרית, למצב של קידוש החומר.
לכל אורך ייצור התפילין אנו אומרים ומכוונים שעבודתנו היא ‘לשם קדושת תפילין’, ובכך הופכים עור בהמה סתמי לתשמיש קדושה. כך גם ניתן ללמוד על כל פעולה שלנו בעולם הזה, שעל ידי כוונה ומחשבה טובה אפשר להפוך מעשה סתמי לכאורה למעשה משמעותי.
